בן מרים ורבי. נולד ביום ט"ו בסיוון תש"ך (10.6.1960) באיראן, למשפחה שומרת מסורת ומצוות. כשמלאו לדוד ארבע שנים עלתה משפחתו לישראל והקימה ביתה באשקלון. דוד למד בבית-הספר היסודי 'ישורון' באשקלון, המשיך בבית-הספר 'אוהל שלמה' וסיים לימודיו בבית-הספר התיכון מקיף 'רוגוזין'.

לקראת גיוסו לצה"ל הוזמן דוד למבחני צוות-אוויר וצוות-ים. דוד ביקש לצאת ללימודי הוראה במסגרת עתודה אקדמית פדגוגית. בקשתו אושרה והוא יצא ללמוד בבית-המדרש הממלכתי-דתי על-שם ליפשיץ בירושלים. בתקופות הפגרה מלימודיו יצא דוד לקבל הכשרתו הצבאית. הוא עבר טירונות וקורס מפעילי נ"מ. במשך כל שנה בתקופת לימודיו יצא ל- 50 ימי שירות בצה"ל. הוא

סיים לימודיו וקיבל תעודת מורה מוסמך.

בשלהי 1981 גויס דוד לשירות חובה בצה"ל ועשה שירותו הצבאי במסגרת חיל-החינוך. לאחר שחרורו עסק בהוראה בכפר סילבר. אחת מתלמידותיו סיפרה כי "דוד היה מורה טוב כמו חבר". דוד נקרא לשירות מילואים ויצא לתעסוקה מבצעית בגזרת בקעת הירדן.

ביום כ"ז בחשוון תשמ"ט (7.11.1988) נפל דוד בעת מילוי תפקידו. הוא נדקר על-ידי ערבי בעת ששמר בשער מושב משואה והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי באשקלון. הותיר אחריו הורים, אח - מרדכי ושלוש אחיות - שושנה, שולה, ודליה.

מפקדו מתקופת המילואים כתב: "דוד יצא לשמור על המדינה ועל נקודות התיישבות בארץ-ישראל. ירא שמים אוהב מולדת ומבצע תפקידו באמונה ואהבה".

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב שר הביטחון דאז יצחק רבין: "רב-טוראי דוד דניאלי נתן את חייו למען מולדתו. דוד ניחן במסירות רבה לתפקידו, ביצע כל המוטל עליו ללא דופי ואהוד על כל חבריו.

בני משפחתו הנציחו את זכרו בבניית בית-כנסת ובהכנסת ספר תורה, וכן בהקמת והפעלת רשת פעולות סיוע וחינוך לטובת הכלל. העמותה נקראת "היכל דוד" על שמו. ארגון הסטודנטים היהודיים ברומא נטע עץ לזכרו ביער הקרן הקימת לישראל.